התלמוד מספר על תלמיד אחד שהסתפק אם תפילת ערבית היא תפילת רשות או חובה? תחילה הגיע התלמיד לפני רבי יהושע, אחד מחשובי התנאים בדורו, וזה השיב לו שתפילת ערבית היא תפילת רשות. לאחר מכן הוא ניגש לרבן גמליאל – נשיא הדור באתם ימים שנודע כתקיף ומחמיר יותר, וזה השיב לו שתפילת ערבית היא תפילת חובה.
כאשר רבן גמליאל מסר שיעור בבית המדרש הוא שאל: "האם יש מישהו שחולק על מה שאמרתי?". כמובן שלא היה חולק, כולל רבי יהושע. אמר לו רבן גמליאל: "הרי מישהו אמר לי בשמך שתפילת ערבית היא תפילת רשות…".
רבן גמליאל המשיך: "יהושע, עמוד על רגליך ותעיד עדות אמת! האם אתה סבור אחרת ממני?" רבי יהושע קם על רגליו ונאלץ להודות… רבן גמליאל המשיך עם הדרשה שעה ארוכה תוך שבמשך הזמן הזה נאלץ רבי יהושע לעמוד על רגליו כעונש…
בשלב מסוים ראו התלמידים שרבי יהושע מתבזה וביקשו להפסיק את הדרשה: "כמה אפשר לצער את רבי יהושע? זו כבר הפעם השלישית שרבן גמליאל נוהג בו כך!", התלמידים הציעו: "בואו ונדיח את רבן גמליאל מהנשיאות…"
התחילו התלמידים לדון ביניהם: "את מי נמנה במקומו? את רבי יהושע? הרי הוא נוגע בדבר… את רבי עקיבא? אין לו זכות אבות שתוכל להגן עליו מפני רבן גמליאל. אלא נמנה את רבי אלעזר בן עזריה לנשיא. משום שהוא גם חכם, גם עשיר וגם מיוחס (דור עשירי לעזרא הסופר) ודבר זה יגן עליו.
באו התלמידים לפני רבי אלעזר ושאלוהו: "האם אתה מוכן להיות ראש הישיבה?" וזה השיב להם: "אתייעץ עם בני משפחתי". אמרה לו אשתו: "ואולי גם אותך יעבירו יום אחד מהנשיאות?". השיב לה: "מוטב שאשתמש בכוס זכוכית יקרה, אף אם יום אחד היא תישבר" כלומר: כעת יש לי הזדמנות ולכן כדאי לי לנצל אותה מבלי לדאוג מהעתיד.
אשתו המשיכה להקשות: "הרי אין לך שערות לבנות כראוי לנשיא הדורש ברבים…". באותו יום נעשה נס וצמחו לו 18 שערות לבנות כדי שיראה כזקן…
לימים התברר שאותו תלמיד ששאל את השאלה הלא הוא רבי שמעון בן יוחאי…
*מחר: החלק השני של הסיפור
מקור: מסכת ברכות דף כז, עמוד ב'.
בית הספר לתלמוד 
כתיבת תגובה