סוגיית תנורו של עכנאי היא אחת הסוגיות המפורסמות ביותר בתלמוד והיא מהווה יסוד חשוב לפסיקת הלכה עד לדורנו זה. סוגיה זו היא התשתית לכלל המוכר "יחיד ורבים – הלכה כרבים".
ביאור צדדי המחלוקת
הכלל בדיני טומאה וטהרה אומר שכל דבר שמחובר לאדמה נחשב לקרקע ולכן לא יכול לקבל טומאה, וכל מה שמנותק מהקרקע נחשב לכלי ולכן מקבל טומאה. הסוגיה שלפנינו עוסקת בתנור חרס שנשבר ובא אדם והדביק את חתיכות החרס בחזרה ע"י חול; האם תנור כזה נחשב לקרקע או לכלי?
רבי אליעזר בן הורקנוס סובר שבגלל שחתיכות התנור הודבקו באדמה (חול), התנור נחשב לקרקע ואינו מקבל טומאה. לעומתו, קבוצה של תלמידי חכמים טוענת שלמרות שהתנור מורכב מחול, מכיוון שהחתיכות עצמן עשויות מחרס, הדין של התנור זהה לכל כלי חרס אחר ולכן הוא יקבל טומאה.
התנור נקרא עכנאי מפני שצורתו המעוגלת מזכירה את הנחש (שבתקופת התלמוד כונה גם עכנאי) שדרכו להכניס את זנבו לתוך פיו כשהוא רוצה לבודד את עצמו מהסביבה וכך נראה כעיגול.
התורה – "לא בשמים היא"!
התלמוד מתאר שרבי אליעזר עמד על שלו בנחרצות וניסה להביא אין ספור טיעונים שיוכיחו שהוא צודק ועדיין לא קיבלו את דבריו. רבי אליעזר גייס גם את כוחו הרוחני, ואמר: "עץ החרוב יוכיח שההלכה כמותי". מיד נפל עץ החרוב שהיה בסמוך למרחק של כ-50 מטר. אמרו לו החכמים: "אולי מפני כבוד התורה שלך נפל עץ החרוב, אבל אי אפשר להסיק מכאן להלכה שהתנור לא יקבל טומאה". רבי אליעזר ניסה לעשות עוד מופתים, אולם גם אלו העלו חרס.
בשלב מסוים הוא אמר: "אם הלכה כמותי, מהשמיים יוכיחו". יצאה בת קול (הד קולו של הקב"ה) מהשמיים ואמרה: "אתם מתווכחים עם רבי אליעזר? הרי הלכה כמוהו בכל מחלוקת…". למרות החיזוק המשמעותי הזה, נעמד רבי יהושע על רגליו ואמר: "לא בשמים היא".
כלומר: התורה ניתנה לנו בהר סיני ומאז אנחנו מתחשבים רק במה שנאמר בה ולא בדברים חדשים, גם אם מדובר בבת קול. ומכיוון שנאמר בספר שמות הכלל: "אחרי רבים להטות", לכן הולכים אחרי הרבים וההלכה עם חכמים ולא עם רבי אליעזר. למרות המופתים והסיוע של בת קול.
לסיום מספרת הגמרא שפעם פגש רבי נתן את אליהו הנביא ושאל אותו כיצד הגיב הקב"ה בשמיים בזמן שרבי יהושע דחה את בת קול ופסק כנגד רבי אליעזר. השיב לו אליהו: "באותה שעה חייך הקב"ה ואמר: ניצחוני בניי, ניצחוני בניי"…
מקור: מסכת בבא מציעא דף נ"ט, עמוד א'.
*מחר: החלק השני של הסיפור: חכמים מנדים את רבי אליעזר.
בית הספר לתלמוד 
כתיבת תגובה