"שְׁלוֹשִׁים יוֹם קֹדֶם הַחַג שׁוֹאֲלִים וְדוֹרְשִׁים בְּהִלְכוֹת הַחַג"

כמה זמן לפני פסח צריך להקדיש ללימוד הלכות החג? האם ההלכה הזו תקפה גם לשאר הרגלים או שמתייחסת דווקא לחג הפסח? על כך ועוד במאמר שלפנינו.

שתי שיטות מובאות בברייתא במסכת פסחים בעניין פרק הזמן אותו יש להקדיש ללימוד הלכות החג:

לשיטת חכמים: 'שואלין ודורשין בהלכות החג שלושים יום קודם החג'. המשמעות: החל מ-י"ד באדר בשקיעה, עם כניסת חג הפורים (30 יום בדיוק קודם הפסח), מתחילים התלמידים לשאול את רבותיהם, ותלמידי החכמים לדרוש לתלמידיהם – בהלכות חג הפסח.
לשיטת רבן שמעון בן גמליאל: 'שואלין ודורשין בהלכות החג שתי שבתות קודם החג'. כלומר: דורשים ושואלים בהלכות הפסח רק שבועיים קודם החג – החל מראש חודש ניסן.

ונפסקה ההלכה כשיטת חכמים ש"שְׁלוֹשִׁים יוֹם קֹדֶם הַחַג שׁוֹאֲלִים וְדוֹרְשִׁים בְּהִלְכוֹת הַחַג". שהרי משה רבנו דרש לבני ישראל בהלכות פסח שני, החל בי"ד אייר, שלושים יום קודם – בפסח ראשון (י"ד ניסן).

מלכתחילה, מתייחסת הלכה זו לזמן שבית המקדש היה קיים ומתריעה שלקראת הקרבת קרבן הפסח יש להיערך כנדרש ולכן יש להקדיש את 30 הימים שקודם הקרבת הקרבן על מנת לרענן ולשנן את ריבוי ההלכות הקשורות בהקרבה. אלא, שלמרות שחרב בית המקדש והפסיקו להקריב קרבנות, התקנה עצמה לא התבטלה.

האם ההלכה תקפה רק לפסח, או שנכונה גם לשאר הרגלים?

הדעות חלוקות:

לפי שיטה אחת, ההלכה אכן מתייחסת רק לפסח, מכיוון שהוא משופע בהלכות יותר מכל חג אחר בשנה (שריפת חמץ, הכשרת הכלים, ניקיון הבית, אכילת מצה, היערכות לליל הסדר ועוד).

לפי שיטה שנייה, למרות שההלכה נאמרה במפורש דווקא בהקשר של פסח, היא תקפה גם לשאר החגים; ולכן יש לדרוש ולשאול גם 30 יום קודם סוכות ושבועות, אף על פי שהם מועטים בהלכות. בוודאי בהשוואה לפסח.

שיטה שלישית מצמצמת את משמעות ההלכה ואומרת שכוונת ההלכה לתת זכות קדימה במשך אותם 30 ימים לאנשים שישאלו בנושאי פסח על פני אנשים שישאלו בנושאים אחרים. אבל זה לא אומר שחובה ללמוד רק הלכות פסח בימים אלו.

בימינו התפשט המנהג שבשבת שלפני פסח הנקראת "שבת הגדול" הולכים הדרשנים ודורשים דרשות גדולות מן הרגיל ובמהלכם הם מקיפים את הלכות החג ועונים לשאלות הציבור.

יצוין כי כל חילוקי הדעות הנ"ל נכונים עד החגים, אולם בחגים עצמם יש תמימות דעים שחובה ללמוד ולעסוק בהלכות החג, בכל חג וחג. זאת בעקבות תקנה קדומה שתיקן משה רבנו – שיעסקו בכל חג בהלכותיו ובמשמעותו.

רבי דניאל מקלם כותב בספרו דעה לא שגרתית בעליל, שלא רק שיש לדרוש 30 יום קודם החג, אלא גם "שלושים יום אחר החג" והסיבה: "שאט אט מסתלק האור הגדול של החג…"

מקור: מסכת פסחים דף ו, עמוד א'; עבודה זרה ה, עמוד ב'; מגילה לב, עמוד א'.