אונקלוס היה ממשפחת אצולה – בן אחותו של טיטוס קיסר רומא; לאחר שהתגייר הפך לתנא מן המניין ולתלמידו של רבי עקיבא; מיוחס לו גם 'תרגום אונקלוס' המפורסם על התורה. להלן הסיפור שהוביל התגיירותו.
יום אחד הביע אונקלוס את רצונו להתגייר; לפני שהחליט על הצעד, הוא העלה באוב שלושה אנשים שהיו אויבים ידועים של עם ישראל [=העלאה באוב היא טקס רוחני בו האדם מעלה את נשמת המת על מנת לקבל ממנה מסרים (=סיאנס). על פי התורה כמובן אסור לעשות זאת, אולם בשלב זה אונקלוס היה גוי]:
תחילה העלה אונקלוס באוב את טיטוס דודו – שהיה אחראי לחורבן בית המקדש השני ולחילולו, ושאל אותו: "מי חשוב בעולם הבא?". "עם ישראל" השיב. שאל אונקלוס: "מה אתה אומר, האם כדאי להתגייר ולהתחבר אליהם?". השיב לו: "יש להם הרבה מצוות ולא תוכל לעמוד בכל אלו ולקיימן; לך ותתגרה בהם בעולם הזה ותהיה למנהיג".
שאל אונקלוס: "מה עונשך על כך שהחרבת את בית המקדש?" אמר טיטוס: "כל יום אוספים את אפרי, בונים אותי מחדש, דנים אותי בייסורים ואחר כך שורפים אותי; וחוזר חלילה…".
הלך אונקלוס והעלה באוב את בלעם, מי שניסה לקלל את עם ישראל טרם כניסתם לארץ והחטיאם בבנות מואב ומדין, ושאל אותו: "מי חשוב בעולם הבא?" ובלעם השיב "ישראל" כקודמו. "האם כדאי לדבוק בהם?" שאל אונקלוס. ובלעם השיב: "אל תדרוש את שלומם וטובתם כל הימים…". שאל אונקלוס: "מה עונשך על מה שעוללת לישראל?" וזה השיב: "דנים אותי בשכבת זרע רותחת".
הלך אונקלוס והעלה באוב את מי שהגמרא מכנה 'פושע ישראל', והוא ישו – תלמידו של רבי יהושע בן פרחיה – מי שלפי התלמוד "כישף, הסית והדיח את ישראל". שאל אותו: "מי חשוב בעולם הבא"? והלה השיב "ישראל" כקודמו. "האם כדאי לדבוק בהם?" שאל אונקלוס. וזה השיב לו: "את טובתם תדרוש, את רעתם אל תדרוש; כל הנוגע בהם כאילו מזיק לעצמו". שאל אונקלוס: "מה עונשך על מה שעוללת לישראל?" וישו השיב: דנים אותי בצואה רותחת".
הגמרא עומדת על ההבדל בשתי התגובות האחרונות: "בא וראה מה בין פושעי ישראל לנביאי אומות העולם – שהאחרון, אף שהיה 'פושע ישראל', ייעץ לאונקלוס לדרוש בטובתם של ישראל; ואילו בלעם ייעץ שלא לדרוש בטובתם".
לבסוף התגייר אונקלוס. את מה שקרה לאחר מכן ניתן למצוא במסכת עבודה זרה דף י"א, עמוד א'.
תלמוד בבלי מסכת גיטין דף נ"ו, עמוד ב'; מסכת סוטה דף מז א'; מסכת סנהדרין ק"ז, עמוד ב'.
בית הספר לתלמוד 
כתיבת תגובה