רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן אֱלִישָׁע והקב"ה בְּקֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים

מפגש מרתק בין התנא רבי ישמעאל בן אלישע, הכהן הגדול, לבין הקב"ה שהתקיים בתוך קודש הקודשים בעיצומו של יום הכיפורים…

רבי ישמעאל שימש ככהן הגדול בסוף תקופת בית המקדש השני. היה תנא בדור הראשון של התנאים, חברו של רבי עקיבא. ולפי המופיע בספרות חז"ל הוא נמנה גם על עשרת הרוגי מלכות שנהרגו על ידי הקיסרות הרומאית.

כחלק מתפקידו ככהן גדול, היה רבי ישמעאל נכנס פעם אחת בשנה למקום הקדוש ביותר לעם היהודי – קודש הקודשים – שם היה מקטיר קטורת ומתפלל תפילה קצרה ביותר. היה זה גם ביום הכי קדוש בשנה – יום הכיפורים.

השילוב של יום כיפור וקודש הקודשים היה כה רוחני שלא אחת קרה שהכהן הגדול מצא שם את מותו (היו מציבים מראש מועמד אחר ב'סטנד-ביי' ע"מ להשלים את הפער במידה ויתבקש…) לכן הכהן הגדול היה נוהג לעשות את עבודתו בזריזות רבה כדי שהעם לא ייבהל…

להלן עדות מכלי ראשון על מפגש שהיה לו לרבי ישמעאל עם הקב"ה בכבודו ובעצמו בעת שעשה את עבודתו בקודש הקודשים באחת השנים:

"אמר רבי ישמעאל בן אלישע: פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים (בקודש הקודשים), וראיתי אכתריא-ל י-ה ה' צבאות (הקב"ה) שהוא יושב על כיסא רם ונישא, ואמר לי (הקב"ה): ישמעאל בני, בָּרְכֵנִי! אמרתי לו: יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו (יתגברו) רחמיך על מידותיך, ותתנהג עם בניך במידת הרחמים, ותכנס להם לפנים משורת הדין. ונִענע לי בראשו (לאות הסכמה)…"

ואיזה מסר לוקח התלמוד מהסיפור המרטיט הזה? "שלא תהיה ברכת הדיוט (אדם פשוט) קלה בעיניך…". שהרי אפילו הקב"ה בכבודו ובעצמו ביקש מרבי ישמעאל שיברך אותו ולכן אין לנו להקל ראש באף ברכה, גם כשהיא יוצאת מאדם פשוט…

לפי חלק מפרשני התלמוד, זה לא היה מפגש פיזי עם הקב"ה אלא חיזיון רוחני. בנוסף, יש מעט מפרשים הטוענים כי כלל לא מדובר בקב"ה אלא במלאך ששמו היה אכתריא-ל.

ואגב, לא לחינם בחר רבי ישמעאל בטקסט הזה. זה גם נוסח התפילה שמתפלל הקב"ה בכבודו ובעצמו: "יהי רצון מלפני שיכבשו רחמי את כעסי, ויגולו רחמי על מידותי, ואתנהג עם בני במדת הרחמים ואכנס להם לפנים משורת הדין…".

מקור: מסכת ברכות, דף ו' עמוד א'-דף ז', עמוד א'.

<span dir=rtl>3תגובות ל‘רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן אֱלִישָׁע והקב"ה בְּקֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים’</span>

Add yours

כתיבת תגובה

האתר נבנה על ידי WordPress.com.

למעלה ↑