רב ביבי, בנו של האמורא המפורסם אביי, מתואר בתלמוד כידידו האישי של מלאך המוות והם היו נפגשים לעיתים קרובות… לפנינו סיפור ביזארי המגלה טפח מן המתרחש בעולם המתים.
את הסיפור שומע רב ביבי באחד מפגישותיו עם מלאך המוות.
ומעשה שהיה כך היה
פעם ציווה מלאך המוות על שליחו: "לך וטול את נשמתה של מרים הספרית!".
השליח התבלבל ובטעות נטל את נשמתה של מרים הגננת…
כשחזר משליחותו, אמר לו מלאך המוות: "הלא ביקשתי ממך שתביא את מרים הספרית?"
השליח, שהבין את הטעות, השיב: "אם כך, אחזיר לה את נשמתה".
להפתעתו, מלאך המוות פטר אותו מעצתו והשיב לו: "מכיוון שכבר הבאת אותה, נשאיר אותה כאן בעולם המתים…"
רב ביבי, שכאמור שומע את הסיפור הזה ממלאך המוות, עוצר אותו בשטף דבריו ומקשה: "וכי מה עשתה מרים הגננת שלקחת אותה בטרם עת?"
משיב לו מלאך המוות: "תראה, באותו זמן שבא השליח לביתה של מרים הגננת היא אחזה כף רותחת בידה ובטעות הניחה אותה על גב רגליה. כתוצאה מזה היא נכוותה ברגליה. ובגלל שכבר הורע מזלה יכולתי להביא אותה".
מוות בטרם עת – הייתכן?
רב ביבי ממשיך להקשות: "אז מה אם הורע מזלה, עדיין לא אומר שמגיע לה למות, וכי יש לך רשות לעשות זאת?"
מלאך המוות: "וכי אינך מכיר את הפסוק במשלי – "ויש ניספה בלא משפט"? כלומר שישנם אנשים שמתים גם ללא סיבה מוצדקת.
רב ביבי: "וכי אינך מכיר את הפסוק בקהלת – "דור הולך ודור בא"? כלומר כל דור צריך להשלים את זמנו לפני שיפנה את מקומו לדור הבא, ואם כן כיצד זה שאנשים מתים ללא משפט?
מלאך המוות: "אתה צודק, אותן נשמות שנלקחות לפני זמנן אכן לא מגיעות לעולם המתים הרגיל, אלא אני שומר עליהן עד שהם משלימים את השנים שנקצבו להן מראש. רק לאחר שמשלימות את ימיהן, אני מוסר אותן אל המלאך הממונה על עולם המתים".
רב ביבי: "ואת כל השנים שלקחת מאנשים בטעות, למי אתה נותן?"
מלאך המוות: "אם אני רואה תלמיד חכם וַתְרָן שמתנהג באיפוק והוא נוטה למות אני מוסיף לו את אותן שנים. בשנים הבאות שיחיה הוא ימלא את חסרונו של האדם שנלקח בטרם עת".
מקורות ועיונים: ספר משלי פרק יג, פסוק כ"ג; תלמוד בבלי מסכת מגילה, דף ד עמוד ב' ובפירוש רש"י ותוספות; מסכת כתובות דף סג, עמוד א'; להרחבת הסיפור והעמקתו יש לעיין בספר עין יעקב על מסכת חגיגה.
בית הספר לתלמוד 
כתיבת תגובה