"עניי עירך קודמים" – כלל בסיוע לזולת: יש לתת זכות קדימה ולסייע קודם כל לנזקקים מהמעגלים הקרובים ורק לאחר מכן לאלו מהמעגלים הרחוקים.
שיעור מס' 22
יותר מכל החגים התייחד חג הפסח במצוות הצדקה – אחת המצוות הכי חשובות בתחום המצוות של "בין אדם לחברו".
דבר זה כמובן נגזר מהעובדה שחג הפסח הוא חג עם הוצאות מרובות, יותר מכל חג אחר בשנה.
המשנה אומרת "אֲפִלּוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, לֹא יִפְחֲתוּ לוֹ מֵאַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁל יַיִן". כלומר, על הציבור מוטלת החובה לדאוג שלא יחסר לאף יהודי שום פריט ממצרכי החג.
כיום ידועה לנו מגבית זו בשם 'קִמְחָא דְפִסְחָא' ומטרתה לסייע לנזקקים בכל צרכי החג.
השאלה היא מה עושים במקרה שיש לפנינו שני עניים ויש בידינו לסייע רק לאחד מהם בהוצאות החג. האם יש במצוות צדקה דיני זכות קדימה?
סולם עדיפויות בסיוע לנזקקים
האמורא רב יוסף עוסק בשאלה הזו וקובע חד משמעית: "עניי עירך קודמים"!
למרות שלפי התורה יש מצווה לתת צדקה לכל אדם באשר הוא, לא משנה היכן הוא גר ומה קרבתו המשפחתית. עדיין יש פה זכות קדימה לאלו מהמעגלים הקרובים. וככל שהנזקק קרוב יותר אל הנותן, כך מצווה יותר לעזור לו קודם.
התלמוד מציג את סולם העדיפויות בסיוע לנזקקים:
- יהודי קודם לנכרי.
- עני קודם לעשיר (שזקוק זמנית למזומנים).
- עני קרוב משפחה קודם לעני שאינו קרוב משפחה.
- עני שגר בעיר קודם לעני שגר בעיר אחרת.
לפי זה אפשר לדייק את דברי המשנה "אפילו עני שבישראל" – המשנה בוחרת להתמקד דווקא בזה שהוא ישראל ולא בזה שהוא עני. וזה שהוא ישראל מחייב אותנו לסייע לו.
מקורות ועיונים: ספר שמות פרק כב, פסוק כד; פסחים פרק י, משנה א' ובפירוש רבינו עובדיה מברטנורא; מדרש ספרי לספר דברים פרשת ראה, פיסקה קטז; מסכת בבא מציעא דף ע"א, עמוד א'; שולחן ערוך חושן משפט, סימן צ"ז, סעיף א'. וכן בספר יורה דעה סימן רנ"א, סעיף ג'; תנא דבי אליהו רבה, פרשה כ"ה.
בית הספר לתלמוד 