"לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה' לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַה' שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם"
שיעור מס' 14
ליל הסדר הוא הלילה הראשון הפותח את חג הפסח אותו חוגגים עם ישראל כאות זיכרון ליציאתם ממצרים והוא נחגג מידי שנה באותו תאריך בו הוא אירע – י"ד ניסן בלילה, לפני 3329 שנים.
ההסבר המרכזי לשם "ליל הסדר" הוא ריבוי המצוות, הברכות, המנהגים והטקסים שתיקנו במיוחד ללילה זה.
בזמן שבית המקדש היה קיים היו מקיימים ביום הזה את מצוות העלייה לרגל וכן היו מקריבים קרבן מיוחד לפסח בערב החג וכאשר שקעה השמש היו אוכלים אותו המשפחות ולאחר מכן היו מקנחים במצה.
על פי התורה יש שתי מצוות שצריך לקיים בלילה הזה מידי שנה ושנה גם לאחר חורבן הבית – אכילת מצה וסיפור יציאת מצרים (אמירת ההגדה).
מאוחר יותר הוסיפו חכמים את אכילת המרור, את שתיית ארבע הכוסות וכן מנהגים נוספים כמו ארבע קושיות, קערת הסדר, אכילה בהסבה, אכילת האפיקומן ועוד מנהגים המופיעים בהגדה של פסח.
בתורה לא מוזכר הלילה הזה בשמו "ליל הסדר" כפי שנהוג לכנותו כיום אלא הוא נקרא "ליל שימורים". הנה 2 הסברים לכך:
- על פי המסורת: "היה הקב"ה שומר ומצפה ללילה הזה לקיים הבטחתו להוציאם מארץ מצרים".
- מפני שהוא לילה משומר מהמזיקים, כלומר בלילה הזה אנו מחוסנים מפני המזיקים.
ליל הסדר נקבע לדורי דורות כחג המשפחה וחוגגים אותו בכל תפוצות ישראל, גם בחוגים שלא מקפידים לקיים תורה ומצוות במהלך השנה.
ההגדה מציינת שערב זה הוא לא רק ערב המציין נקודת זמן היסטורית אלא "בכל דור ודור חייב אדם את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" – כאילו הוא יוצא ממש עכשיו מעבדות לחירות.
הטקסט הקדום ביותר שמסביר את ייחודו של ליל הסדר מופיע במשנה במסכת פסחים:
"מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת
(1) שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה, הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלּוֹ מַצָּה
(2) שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין שְׁאָר יְרָקוֹת, הַלַּיְלָה הַזֶּה (כֻּלּוֹ) מָרוֹר
(3) שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אֵין אָנוּ מַטְבִּילִין אֲפִילוּ פַּעַם אֶחָת, הַלַּיְלָה הַזֶּה שְׁתֵּי פְּעָמִים
(4) שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין בֵּין יוֹשְׁבִין וּבֵין מְסֻבִּין, הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלָּנוּ מְסֻבִּין"
מקורות: שמות פרק י"ב ופרק י"ג ובפירוש רש"י; דברים פרק ט"ז; מדרש מכילתא; גמרא מסכת פסחים פרק י משנה ד'.
בית הספר לתלמוד 