מַעֲשֶׂה בְּמוּנְבַּז הַמֶּלֶךְ שֶׁ"בִּזְבֵּז" אוֹצְרוֹתָיו לִצְּדָקָה

מונבז המלך הוא בנה של הלני המלכה שהתגיירה בעקבות סיפור עם סוחר יהודי; לפי המשנה שניהם תרמו זהב לבית המקדש (נברשת זהב, ידיות זהב ועוד) והיו ידועים במסירותם ליהודים. במאמר שלפנינו תיאור תלמודי המלמד עד כמה ייקר מונבז המלך את מצוות הצדקה.

מעשה במונבז המלך, מלך מדינת חדייב, שבזבז את כל אוצרותיו ואוצרות המלוכה של אבותיו כדי לפרנס עניים בשנת בצורת. ראו זאת אחיו וכעסו עליו מאוד: "אבותיך גנזו והוסיפו על אוצרות אבותיהם; ואתה, לא רק שאתה לא מוסיף על אוצרות אבותיך, אתה מבזבז אותם?!?"

מונבז המלך השיב להם צרור של לא פחות מ-6 תשובות, שמדגישות את מעלת מעשיו על מעשי אבותיו, ועל הדרך מאירות את מעלת מצוות הצדקה מ-6 זוויות שונות:

1. "אבותיי גנזו (=שמרו) את אוצרותיהם למטה, בארץ; ואני, כשנתתי אותם לצדקה, גנזתי אותם למעלה, בשמיים. שנאמר: 'אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח, וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף' ". כלומר: מונבז דורש מהפסוק שזכות הצדקה (המכונה בפסוק "וְצֶדֶק") שעושים ישראל בארץ – שוכנת בשמיים; ומשם משקיפה למטה, כדי לשלם לעושי הצדקה כגמולם.
2. "אבותיי גנזו את אוצרותיהם במקום שהיד שולטת בו, והם עשויים להיגנב או להישרף; ואני, כשנתתי אותם לצדקה, גנזתי אותם במקום שאין היד שולטת בו. שנאמר: 'צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ' ". כלומר: מונבז דורש מהפסוק שזכות הצדקה (המכונה בפסוק "צֶדֶק") גנוזה תחת כיסא הכבוד (=מקום מושבו של הקב"ה), ושם אין היד שולטת לעולם.
3. "אבותיי גנזו דבר שלא עושה פירות (=שלא מייצר רווח); ואני גנזתי דבר שעושה פירות. שנאמר: 'אִמְרוּ צַדִּיק כִּי-טוֹב, כִּי פְרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ' ". כלומר: מונבז דורש שמצוות הצדקה (המכונה בפסוק "צַדִּיק") עושה פירות. שכן היא אחת המצוות היחידות שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא (ראה תשובה מס' 6).
4. "אבותיי גנזו אוצרות ממון; ואני גנזתי אוצרות נפשות. שנאמר: 'פְּרִי צַדִּיק עֵץ חַיִּים; וְלֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם' ". כלומר: מונבז דורש שנותן הצדקה, שמחיה את נפשו של העני,  נחשב כאילו קנה את נפשו. כנאמר במשנה: 'כל המציל נפש אחת מישראל, כאילו קיים עולם מלא'. ובממון הרב שפיזר מונבז לעניים, קנה נפשות רבות ("אוצרות נפשות").
5. "אבותיי גנזו לאחרים שבאו אחריהם; ואני גנזתי לעצמי. שנאמר: 'וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה' ". כלומר: מונבז דורש שזכות מעשה הצדקה נשמרת לנותן הצדקה בלבד.
6. "אבותיי גנזו לעולם הזה; ואני גנזתי לעולם הבא. שנאמר: 'וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ' ". כלומר: מונבז דורש שזכות מעשה הצדקה של ("צִדְקֶךָ") נשמרת לעולם הבא; כי "כְּבוֹד ה' " שבפסוק רומז לשכינה שתהיה בעולם הבא.

מקור: מסכת בבא בתרא דף יא, עמוד א'.