תֵּיקוּ

את המילה תיקו תשמעו בעיקר במשחקי כדורגל ושחמט, אך מקור המילה הוא דווקא בתלמוד. לפניכם הסבר קצר.

שיעור מס׳ 9

תֵּיקוּ

לא מעט פעמים קורה שוויכוחים תלמודיים או אפילו סתם בעיות מסתיימים בבית המדרש ללא כל הכרעה הלכתית. כשהגמרא רוצה לציין זאת היא משתמשת בביטוי "תיקו". ביטוי שכיום הושאל לעולם הספורט למשחקים שנותרו ללא הכרעה. למעשה המילה "תיקו" מופיעה לא פחות מ-300 פעמים בכל התלמוד הבבלי.

כמה פירושים ניתנו לביטוי "תיקו":

הפירוש הרווח כיום אומר שמדובר בקיצור של המילה הארמית "תיקום" שפירושה = תעמוד. כלומר: תעמוד השאלה במקומה ולא תיפתר.

הרב יום טוב ליפמן (1579-1654) – מחבר הספר "תוספות יום טוב" מסביר בספרו כי המילה תיקו היא ראשי תיבות של "תשבי יתרץ קושיות ובעיות". כמובן שהכוונה לאליהו הנביא שבא מהעיר תִשְׁבֶּה, לו שמורה הזכות להכריע בסוגיות אלו בבא העת.

אולם כיצד תיפסק ההלכה עד שיבא אליהו?

לפי רש"י כל עוד ואין הכרעה תמיד נצטרך לפסוק כשיטה המחמירה.

לפי רבי יצחק אלפסי (1013-1103) ומפרשים אחרים יש לחלק: אם מדובר במחלוקת על דברי חז"ל ההכרעה תהיה כדברי המקלים, אך אם מדובר בפסוקי התורה ההכרעה תהיה תמיד כדברי המחמירים.

מסופר על תלמיד-חכם אחד שהתאמץ והתייגע לפתור את כל הסוגיות הבלתי פתירות בתלמוד עליהן נאמר "תיקו", הוא ניגש לגאון מוילנא (1720-1797) שהיה ידוע כחריף ובקי בגמרא כדי לקבל הסכמה לספרו וזה הורה לו שלא להדפיסו בטענה שכל פעם שנאמר "תיקו" זה אומר שאין די בשכל האנושי כדי לפשוט את הספק…